Openai/691a1d56-7650-8001-99d8-0e22f7a5127d: Difference between revisions

Line 2:

''This conversation was exported from ChatGPT''<ref>{{cite web|title=ChatGPT - מיכי-בוט|url=https://chatgpt.com/share/691a1d56-7650-8001-99d8-0e22f7a5127d|publisher=ChatGPT|access-date=2025-11-16}}</ref>

''This conversation was exported from ChatGPT''<ref>{{cite web|title=ChatGPT - מיכי-בוט|url=https://chatgpt.com/share/691a1d56-7650-8001-99d8-0e22f7a5127d|publisher=ChatGPT|access-date=2025-11-18}}</ref>

== gpt-5-thinking ==

Line 35:

במלים אחרות: אם יש מחוקק, סביר (אפריורית) שתהיה גם הודעה מחייבת ממנו לנבראים, שמייחדת מסגרת מחויבות. זה לא “קוסמטיקה תיאולוגית” אלא עקרון נורמטיבי: בלי התגלות אין בסיס מוצק לחובה ספציפית כלפיו; עם התגלות נוצרת מסגרת מחויבויות קונקרטית (למשל איסורי מאכלים, שבת וכו’). הרב כותב במפורש: “בלי התגלות אין בסיס של ממש למחויבות הזאת… עם התגלות נמסרו לנו פרטי המחויבות.”

יחד עם זה, אין כוונה לציפייה ל”זיקוקי דינור” ניסיים. הרב דוחה ציפייה ילדותית לנס חוץ־טבעי, ומציע “התבגרות” שבה אנו רואים את חוקי הטבע עצמם כביטוי מחוקק (“אם יש חוקים יש מחוקק, והחוקים הם הם הביטוי של המחוקק בעולמנו”). mikyab.net<ref>{{cite web|title=mikyab.net|url=https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9-%D7%90%D7%97%D7%A8-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%94%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D/|publisher=mikyab.net|access-date=2025-11-16}}</ref>

יחד עם זה, אין כוונה לציפייה ל”זיקוקי דינור” ניסיים. הרב דוחה ציפייה ילדותית לנס חוץ־טבעי, ומציע “התבגרות” שבה אנו רואים את חוקי הטבע עצמם כביטוי מחוקק (“אם יש חוקים יש מחוקק, והחוקים הם הם הביטוי של המחוקק בעולמנו”). mikyab.net<ref>{{cite web|title=mikyab.net|url=https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9-%D7%90%D7%97%D7%A8-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%94%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D/|publisher=mikyab.net|access-date=2025-11-18}}</ref>

===== 2) למה לא להסתפק במוסר? =====

הרב אברהם מבחין בין מוסר לבין דת/מצוות. המוסר (האוטונומי) הוא כלי לבניית חברה אנושית תקינה; לכן לא סביר שזה יעד הבריאה כולו (אם כך – לא ליצור בני אדם בכלל ופתרת את הבעיה). הוא כותב כך בפירוש בשו”ת: “העולם כנראה לא נברא בשביל המוסר… כי המוסר הוא ליצור חברה אנושית תקינה. אל תיצור אנשים, ולא יהיה צורך בזה.” mikyab.net<ref>{{cite web|title=mikyab.net|url=https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8-%D7%95%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94-7/|publisher=mikyab.net|access-date=2025-11-16}}</ref>

הרב אברהם מבחין בין מוסר לבין דת/מצוות. המוסר (האוטונומי) הוא כלי לבניית חברה אנושית תקינה; לכן לא סביר שזה יעד הבריאה כולו (אם כך – לא ליצור בני אדם בכלל ופתרת את הבעיה). הוא כותב כך בפירוש בשו”ת: “העולם כנראה לא נברא בשביל המוסר… כי המוסר הוא ליצור חברה אנושית תקינה. אל תיצור אנשים, ולא יהיה צורך בזה.” mikyab.net<ref>{{cite web|title=mikyab.net|url=https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8-%D7%95%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94-7/|publisher=mikyab.net|access-date=2025-11-18}}</ref>

המצוות, לעומת זאת, יוצרות ספֵרה נורמטיבית שונה: “מצווה אינה רק חובה דתית, אלא הגדרת ספירה שונה במציאות… מעבר למעשים טובים גרידא – עבודת ה’ במובן הדתי-רוחני.”

כלומר, גם אם אדם מוסרי – המצוות מוסיפות ערכים לא-מוסריים (covenantal): עמידה לפני ה’, השתייכות בריתית, עיצוב תודעה דתית, זהות לאומית־דתית, משמעת ושייכות למסגרת מצַווה. הרב מאריך על מיפוי היחסים בין מוסר להלכה בטורים ובשו”ת (חלוקה להלכות מוסריות/א-מוסריות/אנטי-מוסריות). mikyab.net<ref>{{cite web|title=mikyab.net|url=https://mikyab.net/posts/79775/|publisher=mikyab.net|access-date=2025-11-16}}</ref>

כלומר, גם אם אדם מוסרי – המצוות מוסיפות ערכים לא-מוסריים (covenantal): עמידה לפני ה’, השתייכות בריתית, עיצוב תודעה דתית, זהות לאומית־דתית, משמעת ושייכות למסגרת מצַווה. הרב מאריך על מיפוי היחסים בין מוסר להלכה בטורים ובשו”ת (חלוקה להלכות מוסריות/א-מוסריות/אנטי-מוסריות). mikyab.net<ref>{{cite web|title=mikyab.net|url=https://mikyab.net/posts/79775/|publisher=mikyab.net|access-date=2025-11-18}}</ref>

מכאן תשובה לאנלוגיית מכונת הכביסה: מכונה אינה סובייקט נורמטיבי בעל יחס לברית; בני-אדם כן. אם יש מחוקק שרוצה קשר מחייב, לא די ב”חשמל ומים” (כישורים מוסריים). נדרשת גם תקשורת מחייבת—וזו בדיוק פונקציית ההתגלות והמצוות.

Line 58:

===== מקורות =====

* חיפוש אחר אלוהים בעולם. mikyab.net<ref>{{cite web|title=mikyab.net|url=https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9-%D7%90%D7%97%D7%A8-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%94%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D/|publisher=mikyab.net|access-date=2025-11-16}}</ref>

* חיפוש אחר אלוהים בעולם. mikyab.net<ref>{{cite web|title=mikyab.net|url=https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9-%D7%90%D7%97%D7%A8-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%94%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D/|publisher=mikyab.net|access-date=2025-11-18}}</ref>

* מוסר והלכה (שו”ת). mikyab.net<ref>{{cite web|title=mikyab.net|url=https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8-%D7%95%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94-7/|publisher=mikyab.net|access-date=2025-11-16}}</ref>

* מוסר והלכה (שו”ת). mikyab.net<ref>{{cite web|title=mikyab.net|url=https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8-%D7%95%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94-7/|publisher=mikyab.net|access-date=2025-11-18}}</ref>

* הלכה ומוסר: התמונה התיאורטית (טור 541); על חלוקת התורה בין מוסר להלכה (טור 621); המוסר (שו”ת). mikyab.net<ref>{{cite web|title=mikyab.net|url=https://mikyab.net/posts/79775/|publisher=mikyab.net|access-date=2025-11-16}}</ref>

* הלכה ומוסר: התמונה התיאורטית (טור 541); על חלוקת התורה בין מוסר להלכה (טור 621); המוסר (שו”ת). mikyab.net<ref>{{cite web|title=mikyab.net|url=https://mikyab.net/posts/79775/|publisher=mikyab.net|access-date=2025-11-18}}</ref>

* המצוי הראשון – “דאיזם ותאיזם: מאלוהים פילוסופי למחויבות דתית” (על הציפייה להתגלות והצורך בה לצורך מחויבות). ;

* לעשות מצוותיך – פתיחת החלק על אופני קיום: על המצווה כספֵרה נורמטיבית מובחנת.

@@ Line 2: / Line 2: @@
 {{DISPLAYTITLE:ChatGPT - מיכי-בוט}}
-''This conversation was exported from ChatGPT''<ref>{{cite web|title=ChatGPT - מיכי-בוט|url=https://chatgpt.com/share/691a1d56-7650-8001-99d8-0e22f7a5127d|publisher=ChatGPT|access-date=2025-11-16}}</ref>
+''This conversation was exported from ChatGPT''<ref>{{cite web|title=ChatGPT - מיכי-בוט|url=https://chatgpt.com/share/691a1d56-7650-8001-99d8-0e22f7a5127d|publisher=ChatGPT|access-date=2025-11-18}}</ref>
 == gpt-5-thinking ==
@@ Line 35: / Line 35: @@
 במלים אחרות: אם יש מחוקק, סביר (אפריורית) שתהיה גם הודעה מחייבת ממנו לנבראים, שמייחדת מסגרת מחויבות. זה לא “קוסמטיקה תיאולוגית” אלא עקרון נורמטיבי: בלי התגלות אין בסיס מוצק לחובה ספציפית כלפיו; עם התגלות נוצרת מסגרת מחויבויות קונקרטית (למשל איסורי מאכלים, שבת וכו’). הרב כותב במפורש: “בלי התגלות אין בסיס של ממש למחויבות הזאת… עם התגלות נמסרו לנו פרטי המחויבות.”
-יחד עם זה, אין כוונה לציפייה ל”זיקוקי דינור” ניסיים. הרב דוחה ציפייה ילדותית לנס חוץ־טבעי, ומציע “התבגרות” שבה אנו רואים את חוקי הטבע עצמם כביטוי מחוקק (“אם יש חוקים יש מחוקק, והחוקים הם הם הביטוי של המחוקק בעולמנו”). mikyab.net<ref>{{cite web|title=mikyab.net|url=https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9-%D7%90%D7%97%D7%A8-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%94%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D/|publisher=mikyab.net|access-date=2025-11-16}}</ref>
+יחד עם זה, אין כוונה לציפייה ל”זיקוקי דינור” ניסיים. הרב דוחה ציפייה ילדותית לנס חוץ־טבעי, ומציע “התבגרות” שבה אנו רואים את חוקי הטבע עצמם כביטוי מחוקק (“אם יש חוקים יש מחוקק, והחוקים הם הם הביטוי של המחוקק בעולמנו”). mikyab.net<ref>{{cite web|title=mikyab.net|url=https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9-%D7%90%D7%97%D7%A8-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%94%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D/|publisher=mikyab.net|access-date=2025-11-18}}</ref>
 ===== 2) למה לא להסתפק במוסר? =====
-הרב אברהם מבחין בין מוסר לבין דת/מצוות. המוסר (האוטונומי) הוא כלי לבניית חברה אנושית תקינה; לכן לא סביר שזה יעד הבריאה כולו (אם כך – לא ליצור בני אדם בכלל ופתרת את הבעיה). הוא כותב כך בפירוש בשו”ת: “העולם כנראה לא נברא בשביל המוסר… כי המוסר הוא ליצור חברה אנושית תקינה. אל תיצור אנשים, ולא יהיה צורך בזה.” mikyab.net<ref>{{cite web|title=mikyab.net|url=https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8-%D7%95%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94-7/|publisher=mikyab.net|access-date=2025-11-16}}</ref>
+הרב אברהם מבחין בין מוסר לבין דת/מצוות. המוסר (האוטונומי) הוא כלי לבניית חברה אנושית תקינה; לכן לא סביר שזה יעד הבריאה כולו (אם כך – לא ליצור בני אדם בכלל ופתרת את הבעיה). הוא כותב כך בפירוש בשו”ת: “העולם כנראה לא נברא בשביל המוסר… כי המוסר הוא ליצור חברה אנושית תקינה. אל תיצור אנשים, ולא יהיה צורך בזה.” mikyab.net<ref>{{cite web|title=mikyab.net|url=https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8-%D7%95%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94-7/|publisher=mikyab.net|access-date=2025-11-18}}</ref>
 המצוות, לעומת זאת, יוצרות ספֵרה נורמטיבית שונה: “מצווה אינה רק חובה דתית, אלא הגדרת ספירה שונה במציאות… מעבר למעשים טובים גרידא – עבודת ה’ במובן הדתי-רוחני.”
-כלומר, גם אם אדם מוסרי – המצוות מוסיפות ערכים לא-מוסריים (covenantal): עמידה לפני ה’, השתייכות בריתית, עיצוב תודעה דתית, זהות לאומית־דתית, משמעת ושייכות למסגרת מצַווה. הרב מאריך על מיפוי היחסים בין מוסר להלכה בטורים ובשו”ת (חלוקה להלכות מוסריות/א-מוסריות/אנטי-מוסריות). mikyab.net<ref>{{cite web|title=mikyab.net|url=https://mikyab.net/posts/79775/|publisher=mikyab.net|access-date=2025-11-16}}</ref>
+כלומר, גם אם אדם מוסרי – המצוות מוסיפות ערכים לא-מוסריים (covenantal): עמידה לפני ה’, השתייכות בריתית, עיצוב תודעה דתית, זהות לאומית־דתית, משמעת ושייכות למסגרת מצַווה. הרב מאריך על מיפוי היחסים בין מוסר להלכה בטורים ובשו”ת (חלוקה להלכות מוסריות/א-מוסריות/אנטי-מוסריות). mikyab.net<ref>{{cite web|title=mikyab.net|url=https://mikyab.net/posts/79775/|publisher=mikyab.net|access-date=2025-11-18}}</ref>
 מכאן תשובה לאנלוגיית מכונת הכביסה: מכונה אינה סובייקט נורמטיבי בעל יחס לברית; בני-אדם כן. אם יש מחוקק שרוצה קשר מחייב, לא די ב”חשמל ומים” (כישורים מוסריים). נדרשת גם תקשורת מחייבת—וזו בדיוק פונקציית ההתגלות והמצוות.
@@ Line 58: / Line 58: @@
 ===== מקורות =====
-* חיפוש אחר אלוהים בעולם. mikyab.net<ref>{{cite web|title=mikyab.net|url=https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9-%D7%90%D7%97%D7%A8-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%94%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D/|publisher=mikyab.net|access-date=2025-11-16}}</ref>
+* חיפוש אחר אלוהים בעולם. mikyab.net<ref>{{cite web|title=mikyab.net|url=https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9-%D7%90%D7%97%D7%A8-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%94%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D/|publisher=mikyab.net|access-date=2025-11-18}}</ref>
-* מוסר והלכה (שו”ת). mikyab.net<ref>{{cite web|title=mikyab.net|url=https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8-%D7%95%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94-7/|publisher=mikyab.net|access-date=2025-11-16}}</ref>
+* מוסר והלכה (שו”ת). mikyab.net<ref>{{cite web|title=mikyab.net|url=https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8-%D7%95%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94-7/|publisher=mikyab.net|access-date=2025-11-18}}</ref>
-* הלכה ומוסר: התמונה התיאורטית (טור 541); על חלוקת התורה בין מוסר להלכה (טור 621); המוסר (שו”ת). mikyab.net<ref>{{cite web|title=mikyab.net|url=https://mikyab.net/posts/79775/|publisher=mikyab.net|access-date=2025-11-16}}</ref>
+* הלכה ומוסר: התמונה התיאורטית (טור 541); על חלוקת התורה בין מוסר להלכה (טור 621); המוסר (שו”ת). mikyab.net<ref>{{cite web|title=mikyab.net|url=https://mikyab.net/posts/79775/|publisher=mikyab.net|access-date=2025-11-18}}</ref>
 * המצוי הראשון – “דאיזם ותאיזם: מאלוהים פילוסופי למחויבות דתית” (על הציפייה להתגלות והצורך בה לצורך מחויבות). ;
 * לעשות מצוותיך – פתיחת החלק על אופני קיום: על המצווה כספֵרה נורמטיבית מובחנת.