Jump to content

Openai/6918651c-8bb8-8013-a815-2df4effdcef7

From freem
Revision as of 05:29, 1 December 2025 by Lukegao (talk | contribs) (by freem.ai...)
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)


This conversation was exported from ChatGPT[1]

gpt-5-1-thinking[edit | edit source]

User: האם תמונה כזו שמצולמת בציבור.[edit | edit source]

האם תמונה כזו שמצולמת בציבור. ללא ידיעת המצולמת. ומועצה לעמוד פייסבוק. נחשבת הטרדה

Assistant: בקצרה: זה תלוי במדינה, בחוק הספציפי ובנסיבות – אבל זה בהחלט יכול להיות בעייתי מבחינת פרטיות ופגיעה בכבוד, גם אם לא תמיד…[edit | edit source]

בקצרה: זה תלוי במדינה, בחוק הספציפי ובנסיבות – אבל זה בהחלט יכול להיות בעייתי מבחינת פרטיות ופגיעה בכבוד, גם אם לא תמיד ייחשב “הטרדה” פלילית באופן אוטומטי.

אעשה סדר בכמה עקרונות כלליים (לא ייעוץ משפטי, רק מידע כללי):

  1. צילום במרחב ציבורי ברוב המדינות: - עצם הצילום של אדם במקום ציבורי לא תמיד נחשב עבירה, במיוחד אם הוא מצולם “ברקע” באופן אגבי. - אבל כשאדם הוא הנושא המרכזי של התמונה (כמו פה), כבר נכנסים לשאלות של פרטיות, פגיעה בכבוד, והשימוש בתמונה.
  2. צילום בלי ידיעת המצולמת - העובדה שהיא לא יודעת שצילמו אותה מחזקת את תחושת הפגיעה, גם אם מבחינה משפטית זה עדיין באזור “אפור”. - מבחינה מוסרית/חברתית – הרבה יראו בזה חוסר כבוד, במיוחד כשמדובר בגוף שלה, בבגדים צמודים, ושהתמונה יכולה למשוך תגובות על המראה שלה.
  3. פרסום בעמוד פייסבוק כאן נהיה יותר רגיש: - פרסום ברשת חברתית הוא הפצה – לא רק צילום לעצמך. - אם התמונה מלווה בהערות סקסיסטיות/משפילות/מיניות או מאפשרת זיהוי שלה (פנים, קעקועים, מיקום קבוע, טקסט שמזהה אותה וכו’) – זה כבר יכול להתקרב ל־הטרדה, ביוש (שיימינג) או פגיעה בפרטיות, תלוי בחוק המקומי. - גם בלי טקסט משפיל, עצם הפרסום של הגוף שלה ללא רשות, לצורך “תצוגה”, יכול להתפרש כפגיעה בכבוד.
  4. האם זה “הטרדה”? - “הטרדה” במובן הפלילי בדרך כלל דורשת דפוס של פניות/מעשים חוזרים, איום, חדירה לחיים האישיים וכו’, לא רק צילום אחד. - אבל: זה יכול להיחשב פגיעה בפרטיות או שימוש בתמונה בלי הסכמה, ובחלק מהמדינות זה בסיס לתביעה אזרחית (ולפעמים גם פלילית, לפי הנסיבות). - אם היא תיתקל בתמונה ותפנה למעלה העמוד/לרשת החברתית ותבקש להסיר – מוסרי וגם חכם להיענות מיד. התעלמות יכולה להחמיר את המצב.
  5. מה כדאי לעשות בפועל? - אם אתה זה שצילם/מפרסם – הכי בטוח: לא לפרסם תמונות של אנשים ספציפיים ללא רשות, גם אם מצולמים מאחור. - אם כבר פורסם ואת/ה חושש/ת שזה בעייתי – עדיף להסיר את התמונה. - אם את המצולמת (או מכירה אותה) ומרגישה שזה פוגע בך: - לבקש ממנהל העמוד להסיר. - לדווח לפייסבוק על פגיעה בפרטיות/תוכן לא ראוי. - אם עדיין מרגיש חמור – לפנות לייעוץ משפטי מקומי, כי רק עו״ד במקום שבו את גרה יוכל להגיד באופן מדויק אם זה נחשב הטרדה/פגיעה על פי החוק שם.

אם תכתוב/י לי באיזו מדינה או אם המקרה הוא תאורטי או אמיתי, אוכל להסביר יותר ספציפית מה בד״כ נחשב חוקי ומה לא – ברמת מידע כללי.

User: ישראל[edit | edit source]

ישראל

Assistant: אז בישראל –[edit | edit source]

אז בישראל –

כנראה שלא ייחשב “הטרדה” פלילית אוטומטית, אבל זה כן יכול להיות בעייתי מבחינת פגיעה בפרטיות או אפילו הטרדה מינית אם מוסיפים הקשר מסוים.

מה אומר החוק (בגדול)[edit | edit source]
  1. צילום ברחוב בישראל - באופן כללי מותר לצלם אדם במרחב הציבורי (רחוב, פארק וכו’), כי רמת הציפייה לפרטיות שם נמוכה יותר.shlomiweinberg.co.il[2] - אבל גם צילום במרחב הציבורי יכול להפוך לפגיעה בפרטיות אם נעשה בצורה מטרידה (למשל לעקוב אחרי מישהי עם מצלמה) או אם הפרסום עלול להשפיל/לבזות אותה או נעשה לצורך רווח מסחרי.avraham-tal.com[3]
  2. פרסום בפייסבוק - פרסום תמונה של אדם ללא הסכמה יכול להיחשב פגיעה בפרטיות, במיוחד אם ניתן לזהות אותו או שהצילום/הכיתוב מציגים אותו בצורה מביכה, מינית, משפילה או בוטה.שמעון האן משרד עורכי דין ונוטריון[4]
  3. האם זה הטרדה מינית? - לפי “חוק הסרטונים” (תיקון לחוק למניעת הטרדה מינית), פרסום צילום או סרט המתמקד במיניות של אדם, בנסיבות שמעליבות/משפילות אותו, בלי הסכמתו – הוא הטרדה מינית פלילית.Kol Zchut[5] - אם התמונה מועלת לעמוד שיש בו הקשר מיני/החפצה (תגובות על הגוף, “תראו את התחת שלה” וכו’) – זה כבר יכול להתקרב להגדרה הזו.
לגבי התמונה הספציפית ששלחת[edit | edit source]
  • מצולם רחוב, מאחור, בלי פנים – כך שרמת הזיהוי נמוכה יחסית.
  • אם התמונה עולה לעמוד רגיל, בלי טקסט מיני/משפיל, ובלי שיש הקשר של לעג או החפצה – סביר שבית משפט לא יראה בזה הטרדה מינית או פגיעה חמורה בפרטיות, גם אם זה לא הכי מכבד.
  • אם העמוד או הטקסט סביב התמונה ממוסגרים בצורה מינית/מעליבה (“בחורות חטובות ברחוב”, הערות על הגוף וכד’), או אם אפשר לזהות אותה (חברים, שכונה, קעקועים וכו’) – אז כבר יש סיכון ממשי לטענות של פגיעה בפרטיות ואולי אפילו הטרדה מינית ברשת.
מוסרי מול חוקי[edit | edit source]

גם אם במצב “יבש” זה אולי מותר חוקית, מוסרית זה די גבולי:

  • היא לא יודעת שצילמו אותה.
  • הגוף שלה הוא המוקד.
  • אין לה שליטה על איפה זה יופיע ואיזה תגובות יהיו.
מה לעשות בפועל[edit | edit source]
  • הכי בטוח: לא לפרסם תמונות של אנשים ספציפיים בלי לבקש רשות, או לכל הפחות לטשטש זיהוי (פנים, סימנים מזהים, לפעמים אפילו צורה מאוד ייחודית של גוף/בגדים).
  • אם התמונה כבר עלתה ומישהי כזו הייתה פונה ואומרת שזה פוגע בה – נכון גם מוסרית וגם חכם משפטית להוריד מיד.
  • אם את/ה המצולמת או מי שמרגיש נפגע – אפשר: 1. לפנות למי שהעלה ולבקש להסיר. 2. לדווח לפייסבוק על פגיעה בפרטיות/תוכן פוגעני.עו"ד פרופ' לימור עציוני[6] 3. ואם זה חמור (הקשר מיני, לעג, זיהוי ברור) – להתייעץ עם עו״ד בתחום פרטיות/הטרדה מינית.
אני לא עו״ד, וזה לא ייעוץ משפטי רשמי – אם יש מקרה קונקרטי שמטריד אותך, שווה מאוד לדבר עם עורך/ת דין שיסתכל/תסתכל על כל הפרטים.

References[edit | edit source]

  1. "צילום ציבורי ופגיעות פרטיות". ChatGPT. Retrieved 2025-11-30.
  2. "shlomiweinberg.co.il". shlomiweinberg.co.il. Retrieved 2025-11-30.
  3. "avraham-tal.com". avraham-tal.com. Retrieved 2025-11-30.
  4. "שמעון האן משרד עורכי דין ונוטריון". שמעון האן משרד עורכי דין ונוטריון. Retrieved 2025-11-30.
  5. "Kol Zchut". Kol Zchut. Retrieved 2025-11-30.
  6. "עו"ד פרופ' לימור עציוני". עו"ד פרופ' לימור עציוני. Retrieved 2025-11-30.